top of page

הסיפור של ו

יושבת עם הבן שלי, בן 23, בטיפול עם המטפלת שלו לאחר שחווה אירוע נפשי סוער אחרי טיול שחרור מהצבא.

מנסים לשחזר יחד למה הוא התעקש, אחרי משבר שחווה סביב שאלת התלבטות בין המשך שירות קרבי למעבר ל"ג'וב" לחזור ולהילחם להיות לוחם.

ואז הוא שולף, כמשיח לפי תומו, "אני גם רוצה שיהיו לי סיפורי גבורה כמו לאבא, לספר לילדים שלי"..


מבחינתי, זו תמצית הסיפור של הפוסטראומה לדורותיה..


הילדים חווים חיים שלמים בצל צילו של מי שאמור להיות אבא שלהם. הוא אמנם נוכח פיזית בחייהם אך מתקשה מאוד להיות נוכח רגשית ונפשית בהתמודדויות שלהם (כי כמעט כל דבר מפעיל אצלו "טריגר" ברמה כזאת או אחרת..) אך הם מתעקשים לתת את המירב ומיטב למען המדינה, עם ישראל וצה"ל כדי להיות חלק מהמשימה הלאומית ולעתים משלמים על כך מחיר גבוה בנפשם שלהם..


הסיפור של ו

© 2023 All Rights Reserved

הצהרת נגישות

bottom of page