יושבת עם הבן שלי, בן 23, בטיפול עם המטפלת שלו לאחר שחווה אירוע נפשי סוער אחרי טיול שחרור מהצבא. מנסים לשחזר יחד למה הוא התעקש, אחרי משבר שחווה סביב שאלת התלבטות בין המשך שירות קרבי למעבר ל"ג'וב" לחזור ולהילחם להיות לוחם.
לא בחרתי בכך. אבל החלטתי להילחם. ויש את החבר ה"טוב" בתקופה. אחרונה, שהוא הפחד שתמיד נושף לי בעורף. פחד ממה שהפכתי להיות, פחד על הילד שלי ובעיקר על ההשלכות הרחוקות על החיים שלנו. #פוסט טראומה משפחתית
כשהכרתי אותו הוא היה שקט. חשבתי שהוא פשוט בחור ביישן. כשהכרתי אותו לא באמת הכרתי. רוב הדברים נותרו בעלטה. אין משהו בחיים האלה שמכין אותך לרגע שהוא רוכן לעברך ולוחש: נפצעתי בצבא.